Available courses

סקסולוגיה כמדע

פסיכיאטריה, משפט, ותרבות פופולרית בוינה וברלין סביב 1900


לצד המהפכה לשחרור מיני במפנה המאה העשרים, צמיחתו של מחקר המיניות המודרני היה כרוך בחרדות גבריות-הטרוסקסואליות סביב "טבעיות" ונורמטיביות ובהתמודדות עימן על ידי יצירת הבחנות של האחר והסוטה. חיבורו של הפסיכיאטר ריכרד פון קראפט אבינג "Psychopathia Sexualis" (1887), מסמן במידה רבה את רגע כינונה של הסקסולוגיה כדיסיפלינה מדעית, שהיא בה בעת ביטוי לחרדה זו. בעקבותיו, חוקרים, משפטנים, סופרים ויוצרים בתחומים שונים עסקו במחקר ובכתיבה על מיניות, בדגש על הפתולוגיות וההתנהגויות ה(אנטי)חברתיות הקשורות בה. ההתבוננות בשדות האלה יחד מאפשרת לעמוד על הפרדוקס לכאורה – השיח על אודות המיניות הביא לא רק שחרור והכרה אלא גם תרם לעלייתה של ביו-פוליטיקה.

בסמינר נעסוק בצמיחתה של הדיסיפלינה מזווית זו ועל רקע של פרשיות וסנסציות משפטיות, ונבחן, בנוסף לשיח המומחים המדעי את ביטוייה המגוונים בספרות ובתרבות הפופולרית, ואת השפעותיה על גיבושן של תפיסות של מגדר ונורמטיביות, פנטזיות וחרדות קולקטיביות, סנסקציות שלטוניות וחקיקה.


מה שמייחד את מדעי הרוח אינו רק סוג הידע שהם עוסקים בו אלא צורת ההסתכלות והניתוח שהם מציעים: ערעור על המובן מאליו, ויצירת חלופות לדרכי המשמוע והארגון של המציאות והדמיון. מעבר להתמחות בתחומי הדעת, מדעי הרוח מעניקים כלים אינטלקטואליים חשובים: חשיבה ביקורתית, המשגה, ראייה רב ממדית ומורכבת של שיחים שונים, אינטגרציה של סוגים שונים של ידע ועוד. באמצעות האינטגרציה של זוויות המבט, מדעי הרוח מספקים סוג של מבט רפלקטיבי, אשר הופך את הידע לפעיל הן ביחס למושאים שלו והן ביחס לסוכניו (ה- agents). את הפעולה הזו ניתן להגדיר כרפלקציה אקטיבית – כלומר כזו שאינה מצטמצמת בהתבוננות פנימה אלא גם פועלת בעולם: מושג, תובנה, אפשרות, אופק. את הידע הנוצר כתוצאה מכך נציע להגדיר כידע טרנספורמטיבי.